על דיכאון ועל חרדה

 רקע במספרים

אחד מכל עשרה אנשים הסובבים אותך מצא עצמו סובל מדיכאון, מחרדה או משניהם יחד בשנה האחרונה.

אחד מכל שישה אנשים סביבך עתיד לסבול מהפרעות אלו במהלך חייו.

לשם השוואה: מחלות לב וסוכרת מצויות באחוזים דומים באוכלוסייה. מגיפה רגשית.

גוף או נפש?

דיכאון וחרדה מופיעים במגוון תסמינים רחב, פיסיולוגיים, התנהגותיים ורגשיים. על שורשי התופעה ניטש דיון רב שנים.

בעוד נוירולוגים וגנטיקאים מראים בדיקות מדידות המוכיחות את הבסיס הפיסיולוגי לתסמינים, רואים הפסיכולוגים במבנה הנפש, בצורת ההתבוננות על העולם החיצוני וביציבות העולם הפנימי למול החיצוני את השורשים לתופעה.

הראשונים, אנשי רפואת הגוף, יוכיחו את עמדתם בריבוי מקרי הדיכאון והחרדה הנגרמים בסמיכות לשינוי סטטוס פיסי: התגלות מחלה כרונית, תאונות ונכויות, לאחר התקפי לב וכן לאחר לידה.

אנשי רפואת הנפש לעומתם יוכיחו כי אירועי אובדן ושכול, גירושין, פיטורין ואפילו מעבר דירה או שינוי מקום עבודה מחמירים את מופעי הדיכאון והחרדה.

הרפואה הסינית העתיקה סבורה כי שניהם צודקים, והיא קושרת את המרכיבים הפיסיים והרגשיים אלו לאלו ומוסיפה להם מימד נוסף.

 

האדם כסולם

אדם במהותו – מחבר שמיים וארץ.

נשמה מן העליונים 'חלק אלוק ממעל ממש' כפי שמגדיר זאת בעל התניא, מבקשת להתגשם, לרדת אל המציאות, ליצור שינוי בחומר.

גוף, עפר מן האדמה, דומה כל כך לבעלי החיים סביבנו – מבקש תוכן ומשמעות, מבקש עילוי.

התנועה התמידית – לה קוראים הסינים צ'י – נמצאת כל הזמן במעבר בין שני קטבים: גוף – נשמה, שמים – ארץ, התגשמות – עילוי.

כשאדם בריא, סימן הוא שהוא מצוי באיזון נכון בין תנועת הYANG היורדת מן השמים אל הארץ, לתנועת הYIN העולה מן הארץ לשמים.

מה קורה כשאדם מאבד את האיזון?

 

בום, טראח, מה קרה?

דמיינו בלון הליום. מעט חומר, הרבה רוח. ממש כמונו.

אם נמלא את הבלון באוויר מעבר ליכולת ההכלה שלו  – כשאנרגיית הYANG נמצאת בעודף יחסית לאנרגיית הYIN –

נרגיש הזדהות עם הבלון העומד להתפוצץ:

עומס רגשות ותחושות, מחשבות תזזיתיות, חוסר שקט פנימי, עצבנות, תנועה תמידית, דיבור מהיר ולא מובן, קשיי שינה

זו היא הפרעת חרדה.

אם לא נמלא את הבלון מספיק, כשאנרגיית הYANG מצויה בחוסר לעומת אנרגיית הYIN – הבלון לא יתרומם:

כובד, קושי לקום בבוקר, אובדן מוטיבציה והנאה, ריכוז דל, זיכרון ירוד, דיבור חלש, תנועה איטית

זהו הדיכאון.

 

חברים הכי טובים

נשמה וגוף הם צוות מפתיע, הכי רחוקים מהותית זה מזו, מושכים כל אחד לחזור אל המקום ממנו הוא בא:

הנשמה שואפת לשוב למקורה, אל תחת כיסא הכבוד בעוד הגוף שואף לחזור אל האדמה 'כי ממנה'

תהליך זה קורה לכל אדם – במותו. בחיים אנחנו מצפים לראות את הנשמה פונה לגוף ואת הגוף פונה לנשמה כפי שתיארנו לעיל.

מכאן נוכל להבין את חוק ההפכים: כשהנשמה פורחת (חרדה) – סימן שהגוף אינו חזק מספיק להכילה.

כשהגוף שוקע  (דיכאון) – סימן שהנשמה אינה נוכחת מספיק.

וכששניהם מתרחקים זה מזו? סימן שהכח המחבר ביניהם, הצ'י ובפרט צ'י האדמה, אינו חזק מספיק. מצב זה נפוץ לאחר טראומה.

 

3 טיפים שווי זהב

שלוש עצות שקל לכתוב וקשה ליישם, אך כל מי שיתנסה בהןיוכל לראות ב"ה שינוי מוחשי:

לחיזוק הגוף: שינה מספקת עד יקיצה טבעית

תזונה מחזקת צ'י ודם, הימנעות ממזונות מכלי אנרגיה כמו קפה, שוקולד ואלכוהול

פעילות גופנית מהנה בעוצמה, תדירות ומשך הולכים ועולים בהדרגה

לחיזוק הנשמה: דיבור של אמת, עם אדם קרוב ועם מלכו של עולם

לימוד וצמיחה פנימית, תורה, חסידות וכל חכמה שמגלה אלוקות

עשייה ערכית, המביאה עימה סיפוק, שמחה ומשמעות

 

האדם הוא סולם. יציבות הגוף בארץ מחד, והראש השואף לשמיים מאידך – הם סוד האיזון שלו.

הללויה נתנאל, מנהלת בית הספר ראשית לרפואה טבעית

בית הספר היחיד בישראל המלמד את אוצרות הידע של הרפואה הסינית העתיקה בתוכנית לימוד מקיפה וכוללת.